מינוי כונס נכסים לחייב - אימתי?

באילו מקרים עולה הצורך במינוי כונס נכסים לאדם שנקלע לחובות? מה היא המשמעות של מינוי זה ומה הם זכויותיו וחובותיו של הכונס על פי חוק והחלטת בית המשפט? על כל אלה ועוד בסקירה המשפטית שלפניך.

בכל שאלה אישית, ניתן ללחוץ כאן ולפנות אלינו לקבלת יעוץ משפטי אישי ללא התחייבות כלשהי.

בגדול, ישנם 3 מקרים בחיי היום יום שבהם עולה צורך במינוי של כונס נכסים ואלה הן:

הליך אחד הוא מינוי כונס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי, השני הוא מינוי כונס נכסים במסגרת הליכי הוצאה לפועל ולפי החלטת ראש ההוצאה לפועל ו/או בית המשפט. המקרה השלישי הוא במסגרת בדיני החברות, לצורך אכיפת שעבוד צף שהוטל על נכסי חברה, במסגרת הליך כינוס נכסים לחברה שנקלעה לחובות כספיים ודווח כי מונה לחברה כונס נכסים.

כונס נכסים יכול להיות רואה חשבון, עורך דין או כל אדם שתפקידו יהיה לדאוג כי החובות שיש לחייב מסוים מול הנושים יפרעו. כונס הנכסים מקבל את הסמכות למכור את נכסי החייב ולחלק את הרווחים בין הנושים כך שיהיה אפשרי לסגור את החובות עד כמה שניתן.

מתי ומדוע ממנים כונס נכסים?

המקרים הנפוצים ביותר בהם עולה הצורך במינוי כאמור הנם במקרה של הוצאה לפועל או פשיטת רגל נגד אדם פרטי או חברה.

מינוי כונס נכסים בפשיטת רגל הוא אינו בגדר המלצה אלא חובה כיוון שמדובר בחלק עיקרי בתהליך של הכרזה על פשיטת רגל.

כאשר ממנים כונס נכסים במקרה של פשיטת רגל, מחויבותו היא כלפי החייב ולא כלפי הנכס עצמו. מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל מתבצע במידה וראש ההוצאה לפועל מאמין כי כך יהיה ניתן להעלות את הסיכויים להחזרת החוב אל הנושים.

כינוס נכסים במסגרתם של הליכי הוצאה לפועל מתבצע באמצעות צו הממנה אדם לטפל בכל ענייני החובות הקשורים לנכסים של החייב.

תפקידים סמכויות וגבולות אחריות של כונס הנכסים על פי חוק

כונס נכסים הוא אדם שתפקידו לטפל בנכסים של חייב במקרה של פש"ר או במידה ונפתחו נגד אותו אדם כמה הליכים בהוצל"פ, שבהם הכונס אחראי על ניהול נכסיו של החייב ומכירתם בעת הצורך, והכל במטרה למקסם את יכולת ההחזר של החייב כלפי נושים.

לאחר שבית המשפט או ראש לשכת ההוצאה לפועל ממנה כונס נכסים לחייב כלשהו, בסמכותו של הכונס לבצע כל פעולה חוקית בנכסיו של החייב, כולל השכרה ומכירה שלהם, כאילו היה הכונס בנעליו של החייב על כל המשתמע מכך.

>>> הפורום לענייני פשיטת רגל לשירותך! <<<

הראציונל שבמינוי הנו כי אדם מקצועי שנתמנה לצורך כך והנו שליח החוק ובית המשפט, ידאג לנהל את נכסיו של החייב (ככל שיהיה) באופן טוב ומושכל יותר מאשר החייב עצמו. לאור האמור, ברור כי הכונס נתון לביקורת מצד הנושים ומצד החייב, וכל פעולותיו חייבות להתבצע לטובת מיקסום שוויים של הנכסים שבבעלות החייב או החברה שלה נתמנה כונס נכסים כאמור.

ראוי להזכיר כי הן החייב והן הנושים רשאיים לערער ולהשיג על דרך פעולתו של הכונס, באמצעות פנייה כדין לבית המשפט.

שלא כמו בהליכי הוצאה לפועל, הרי שבמסגרת הליכי פש"ר אחריותו של הכונס הנה גם באיתור נכסיו של החייב ובהמשך ניהולם ומיקסום שוויים, לצורך פרעון חובות והתחייבויות של פושט הרגל.

סמכויות הכונס במסגרת ההוצאה לפועל

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע בבירור את סמכויותיו של כונס נכסים במקרה של הוצאה לפועל – לקיחת הנכסים, מכירתם וחלוקת הרווחים בין הנושים.

כונס הנכסים רשאי גם לדרוש מסמכים רלוונטיים מהחייב שיסייעו לו למכור את הנכס, ליישם את פסק הדין ולפרוע את החובות. החייב נדרש שלא להפריע או להזיק לעבודתו של כונס הנכסים ולמלא אחר כל בקשה או הנחיה הקשורים לנכס.

מחויבות חוקית

כשם שהחייב והנושים צריכים לפעול על פי החוקים, כך גם כונס הנכסים מחויב על פי חוק ההוצאה לפועל, סעיף 54 לבצע את פעולות איסוף המידע, פעולת המכירה וחלוקת הרווחים באופן ישר והגון ולסיים את תפקידו תוך שהוא אינו מפר את החוקים.

אדם הממונה ככונס נכסים חייב להיות מודע לכך כי במידה וגרם לנזק לנושים, לחייב ולנכס באופן ישיר וחרג מהסמכות שלו, יוכל לעמוד לדין על ידי הנושים או החייב בעקבות אותם נזקים.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!